#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הציור בנר שאחורי הדלת?	"1) לרש""י (כפשוטו) מיירי כשהנר סמוך להדלת וע""י פתיחת הדלת נשבה הרוח מבחוץ ויכבה הנר [ולפי""ז ""כדרכו"" הוא ט""ס דאפי' אם פותח הנחת יהא אסור (מג""א ס""ק א', מ""ב ס""ק ב', ביה""ל ד""ה כדרכו)], ולפי""ז יהא מותר לנעול הדלת [וה""ה שמותר לסתום חלון כנגד הנר כדי שלא יבא הרוח ומכבה אותו] (רמ""א)<br>2) לרש""י (לפי הריב""ש ותוספת שבת ומטה יהודה ונתיב חיים) מיירי כשנר סמוך להדלת וע""י הרוח הבא מחמת הזזת הדלת יכבה הנר, ולפי""ז אסור אפי' לנעול הדלת<br>3) לר""ח מיירי כשנר קבוע בכותל סמוך לדלת וע""י פתיחת הדלת נוקש בכותל ויכבה הנר, ולפי""ז יהא מותר לנעול הדלת (ב""ח, מג""א ס""ק ד'), אבל כתב הט""ז (ס""ק א') ליישב המחבר [דכתב דאסור אפי' לנעול] דאם נועל הדלת הדלת בכח ותתנדנד כל כותלי הבית אסור דגם בזה יכבה הנר [וממ""ב (ס""ק ו') משמע דזהו דוקא בנר של שמן אבל לא בנר של שעוה]<br>4) לר""י בתוס' מיירי כשנר קבוע על הדלת וע""י הזזת הדלת יקרב השמן או ירחיק השמן ויעבור על מבעיר וכיבוי, ולפי""ז אסור דוקא בנר של שמן ולא בנר של שעוה (רמ""א) [ואם יש חשש שמא יכבה אפי' נר של שעוה פשוט דאסור (ט""ז ס""ק ג', מ""ב ס""ק ח')], ועוד הוסיף המ""ב (ס""ק ז') דאסור דוקא אם מזיזה כדרכו אבל אם מזיזה בנחת באופן שאינו פס""ר מותר [דלא כט""ז (ס""ק ב') דמחמיר אפי' בנחת (שעה""צ ס""ק ו')].<br>כתב הערוה""ש (סעי' ד') דלדינא כל הפירושים אמת ולא נחלקו אלא בפירוש דברי הגמ'."	סימן רעז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לפתוח הדלת אם אין רוח מנשבת כלל?	"המג""א (לקמן סי' תקי""ד ס""ק י') חושש שמא ינשב רוח מצויה כל רגע ורגע ואסור [אבל בלא""ה אין זה אפי' גרם כיבוי דאינו בא ממילא ע""י מעשיו משא""כ כשמכנס אויר חם לתוך המקרר ע""י פתיחת הדלת דזהו גרם מבעיר (ר""י באק)], אבל הא""ר והמטה יהודה מקילין דס""ל דלא חיישינן שמא ינשב הרוח באותו רגע, והמ""ב (ס""ק ג', ביה""ל ד""ה הרוח) סומך על המקילין במקום הדחק כל זמן שפותח הדלת בנחת לאט לאט [דלפי הריב""ש יש איסור בהרוח הבאה ע""י הזזת הדלת], וע""ע בערוה""ש (סעי' ג')"	סימן רעז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש חשש שמא יכבה הנר?	"אם הוא קרוב לפס""ר אסור (מהרש""א שבת ק""כ ע""ב, ביה""ל ד""ה שמא) [ואפשר דמשערין כמו 90 אחוזים, דומיא דמיעוט שאינו מצוי (ר""י באק)], וע""ע בריטב""א כתובות (ה' ע""ב) דמשמע דצריך להיות ודאי ממש דומיא דמיתת התרגנול מחמת פסיקת הראש."	סימן רעז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם הנר קבוע על הדלת למה אינו אסור משום בסיס?	"תרצו תוס' (שבת ק""כ ע""ב) דהבית חשוב הוא והדלת בטול להבית א""נ מיירי בשכח, והמרדכי נקט תירוץ ראשון וכן נקטו הרבה אחרונים, וכן סתם המ""ב (ס""ק ז'), אולם הביה""ל (ד""ה אע""פ) הביא דמבואר בירושלמי כהתירוץ דשכח, והביה""ל מדחה דמשמע קצת שהבבלי חולק על הירושלמי, ומסיים ולמעשה צ""ע {וא""כ יש מקום להחמיר שלא לסמוך לכתחילה על היתר זה דהדלת בטל להבית}, אכן הערוה""ש (סעי' ה') פי' הירושלמי דדוקא בשוכח אבל במזיד אסור מפני שקרוב לבא לידי איסור דאורייתא [אבל לא משום בסיס]"	סימן רעז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדלת של מקרר?	"רשז""א (שלחן שלמה סי' ש""ח ס""ק י""ג) וריש""א (שבות יצחק מוקצה פי""ב אות ב') ס""ל דהוי כבית [והוסיף ריש""א מפני שיש בו מ' סאה], והחוט שני (ח""ג פמ""ד ס""ק א') ס""ל דאינו כבית"	סימן רעז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בנרות שבזמנינו?	"כתב האור לציון (ח""ב פי""ח אות י""ט) דכיון שהם עבים יש עליהם דין נר של שמן ולא נר של שעוה שהרי ראינו דמתקבץ השעוה מהותך אצל השלהבת וע""י נדנוד הנר יש בו משום כיבוי והבערה (מ""ב דרשו)"	סימן רעז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר 1) לפתוח 2) לנעול, דלת כנגד המדורה?	"1) אם יש בו רוח מצויה אסור גזירה אטו רוח שאינה מצויה, אבל אם אין בה רוח כלל מותר (מג""א סי' תקי""ד) [שבמדורה רק רוח שאינה מצויה מבעירו משא""כ בנר אפי' רוח מצויה מבעירו ולפיכך ס""ל להמג""א דאסור אפי' אם אין בה רוח כלל דחיישינן שמא ינשב בה רוח מצויה] 2) מותר, שהוא רק עוצר הרוח מלהבעירו, וביאר המג""א (ס""ק ו') אע""פ שאמרינן לעיל (סי' רנ""ט סעי' ז') דאסור לסתום התנור כשאש בוער בתוכו מפני שהוא ממהר כיבוי האש היינו בתנור שאין בו אויר הרבה משא""כ הכא מיירי בבית שיש בו אויר הרבה, וביאר המנח""י (ח""ב סי' ט""ז אות י""א) דבתנור הוא מונע חיות האש משא""כ במדורה הוא רק מונע רוח מבחוץ שלא תבא להבעירה יותר ולא נחשב כגרם כיבוי {ונראה דבשעה שהרוח מנשבת ומבעיר המדורה אינו יכול לסגור הדלת דאז הוא גורם כיבוי}"	סימן רעז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם יש רוח מצויה ע""י הזזת הדלת בפני המדורה?"	"המ""ב (ס""ק י') הביא מהר""ן שאסור {ואע""פ שאין שייך לבוא לידי רוח שאינה מצויה מ""מ גזרו על כל רוחות מצויות}"	סימן רעז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם שכח נר 1) של שעוה 2) של שמן, על הטבלא?	"1) יכול לנערו אפי' כשהוא דלוק דאינו פס""ר שיכבה [ודוקא בנחת, דאל""ה הוי פס""ר ואסור (מאירי, מ""ב ס""ק י""ד)], אבל כתב הרמ""א דעדיף לנערו ע""י גוי [או קטן בדליכא גוי (מהרי""ל, מ""ב ס""ק ט""ו)] אם הוא בקל (ערוה""ש סעי' ח'), וביאר הגר""א (ס""ק ח') כדי לחוש לדעת הירושלמי דמשמע דאסור לנערו ע""י ישראל, ואע""פ שהב""י כתב דהירושלמי מיירי בנר של שמן מ""מ מהרמ""א משמע דהוא חושש אפי' בנר של שעוה מפני שקרוב הדבר לבא לידי כיבוי [ואם כבר כבה פשוט דמותר ע""י ישראל ולא צריך גוי] (ביה""ל ד""ה ע""י) 2) בודאי אסור ע""י ישראל דהוי פס""ר שיבעיר ויכבה, אלא צריך לנערו ע""י גוי ומותר דהוי פס""ר דלנ""ל (שו""ע, מג""א ס""ק ז', מ""ב ס""ק ט""ו, ביה""ל ד""ה א""א)"	סימן רעז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה נחשב שכח?	"כל זמן שלא היה בדעתו שישאר שם לשבת נקרא שכח (מ""ב ס""ק י""ב)"	סימן רעז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר לטלטל נר של שמן ע""י הטבלא?"	"כן, דאינו פס""ר שיבעיר ויכבה כל זמן שמטלטלו בנחת (מ""ב ס""ק י""ז), וכן ראינו בנר שעל הדלת דאפשר לטלטלו בנחת (מ""ב לעיל ס""ק ז'). ומותר משום טלטול מן הצד לצורך דבר המותר כשאינו יכול לנערו כגון שצריך מקומו או משום פסידא (ביה""ל ד""ה מנער)"	סימן רעז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הניח הנר בדעת על 1) הטבלא 2) השלחן?	"1) הוי בסיס ואסור לנערו 2) הפרישה מקיל מפני שהשלחן חשוב ולא נעשה בסיס לנר, אבל השיגו עליו שאר האחרונים [וצ""ע על הבאה""ט (ס""ק ו') למה מקיל בשטענדער, אמנם הערוה""ש (סעי' י') מקיל משום שהוא מחובר {ויתכן דזהו התירוץ לתמיהת הביה""ל}] (ביה""ל ד""ה על) {ונראה לפרש דידוע הכלל מתוס' והחיי""א (מובא במ""ב לקמן סי' ש""י ס""ק ל""א) דאין אדם מבטל שלחנו בשביל איזה פרוטות, ונראה שהפרישה ס""ל דהכל תלוי ביחס בין הדבר שלמעלה לדבר שלמטה דאם יש הבדל גדול ביניהם לא נעשה בסיס, אבל שאר האחרונים ס""ל דאינו תלוי בהיחס אלא בעצם שוות הדבר שלמעלה דאם הוא דבר קטן מאד כגון איזה פרוטות אין בו חשיבות כלל ואינו עושה בסיס לדבר התחתון}"	סימן רעז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הניחו על דעת שהגוי יסלקו לאחר שכבה?	"יש מח' ראשונים לקמן (סי' ש""ט) אם צריך דעת להניחו לכל השבת או לא, וכתב הב""ח דבמקום פסידא יכול לסמוך על המקילין לנערו [בדליכא גוי או קטן] (מג""א ס""ק ח', מ""ב ס""ק י""ח)"	סימן רעז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מהני להניח לחם על השולחן בשעת הדלקה?	"הריב""ש ס""ל דלא מהני דהרי צריך לו עתה בעוד שהוא דלוק [וכ""כ המעשה רב (שעה""צ ס""ק כ')], אבל הרבה אחרונים סוברים כהמג""א (ס""ק ח') שחולק על הריב""ש וס""ל דמהני (שעה""צ ס""ק י""ח) [ועי' לקמן סי' רע""ט דאפי' הריב""ש מצדד להקל דהוי כאילו התנה], והוי בסיס לאיסור והיתר וצריך לנער השלחן, ואם א""א בניעור מפני שצריך מקום השלחן או משום פסידא מותר לטלטל השלחן"	סימן רעז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לטלטל [ולא לנער] השלחן [כשהוא בסיס לאיסור והיתר] כדי שלא יבא הפסד לדבר המוקצה?	"מפמ""ג (א""א ס""ק ח') מבואר דמותר דכתב דצריך לנער השלחן לאחר שכבה הנר כשהוא של מתכת שלא יפסד, משמע דאם הנר של חרס שישבר א""צ לנערו (מ""ב ס""ק י""ח) [ורע""א רצה לדייק מגמ' שבת (קי""ז ע""א) דאסור, והבית מאיר דחה ראייתו], אבל פשוט דזהו רק כשמטלטל השלחן לצורך דבר המותר אבל אם כל כוונתו הוא רק שלא יפסד המוקצה בודאי אסור (פסק""ת אות י""ד)"	סימן רעז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לטלטל הנר כשצריך האור במקום אחר?	"אם רוצה מקום זה להיות חשוך נחשב כצורך מקומו ומותר (פסק""ת הע' 124), ואם צריך האור במקום אחר לפי הגר""ז (סי' שי""א) אסור אבל הרבה מקילין (פמ""ג, בית מאיר, דה""ח), ופסק רשז""א (שש""כ פ""כ הע' קס""ח) דהמקיל בזה יש על מי לסמוך."	סימן רעז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם טעה 1) ושכח להניח ההיתר על השלחן 2) וסילק ההיתר קודם גמר בין השמשות?	"1) האג""מ (או""ח ח""ג סי' נ""א) ס""ל דמחשבה אינו כמעשה והוי בסיס [וכן סבר ריש""א (שבות יצחק מוקצה פט""ו אות ג') וחוט שני (ח""ג פע""ג ס""ק א')], אבל רשז""א (שש""כ פ""כ הע' ר') מצדד דהוי כמו שכח ואינו בסיס 2) כתב הפסק""ת (הע' 112) דיתכן דאפי' להאג""מ אינו בסיס כיון שעשה מעשה מתחילה שלא יהיה בסיס [ופשוט דאם איש אחר סילק החלות אינו נאסר ע""י אדם אחר כדמבואר לקמן סי' ש""ט (פסק""ת אות י""ב)]"	סימן רעז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הניח הדבר היתר שלא מדעת?	"רשז""א (פ""כ הע' ר""א) ס""ל דהוי בסיס לאיסור והיתר דרק הדבר מוקצה צריך דעת ולא הדבר של היתר"	סימן רעז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליגע מוקצה?	"כתב הרמ""א שמותר ליגע מוקצה אם אינו מנענע אותה, ולפיכך כשנר תלוי לא יגע בה שבקל ינענע, והביה""ל (ד""ה הואיל) מסתפק אם מותר ליגע בטבלא שתחת הנר דאולי זה נחשב כטלטול מן הצד, ואי אמרת שמותר היינו דוקא בנר של שעוה אבל בנר של שמן בודאי אסור שמא יטה השמן אל הפתילה ויהא חייב משום מבעיר וכמ""ש הרמ""א לעיל סי' רס""ה סעי' ג' (ביה""ל ד""ה והנרות) {וצ""ב קצת דכבר אמרנו שמותר לטלטל בנחת נר של שמן, ותי' ר""י באק דבטלטול מותר שלעולם נושא הנר שוה לקרקע משא""כ כשהיא תלויה בשעת הנגיעה מתנענע ומטה קצת כלפי מעלה}"	סימן רעז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר להניח נר דלוק על אילן 1) בערב שבת 2) בערב יו""ט?"	"1) כן, כיון שהוא מוקצה לא יטלה אפי' לאחר שכבה 2) לא, כיון שמותר לטלטל נר ביו""ט יש לחוש שמא יטלה ממנו [ומבואר לקמן (מ""ב סי' של""ו ס""ק י""ב) דיש איסור להשתמש באילן אפי' אם רק נוטל דבר מאילן]"	סימן רעז סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להניח שאר חפצים על האילן מערב שבת?	"האגלי טל (קוצר סעי' כ""ד) ס""ל דאסור להניח כל חפץ שאינו מוקצה על אילן מערב שבת דומיא דנר ביו""ט, אבל התהלה לדוד (ס""ק ז') כתב דלא חיישינן אלא לנר וכדומה שהדרך ליטלה ממנו לאחר שימוש, ורשז""א (שש""כ פכ""ו הע' נ') פסק דרק חפץ שהוא רגיל ליהנות ממנו כמו נר אסור ולא שאר חפצים {ולגבי כלי שמלאכתו לאיסור מבואר בגמ' (שבת מ""ה ע""א) דיש חשש שמא יטלטלו לצורך גו""מ דאמרינן דרק לר' יהודה מותר להניח נר על האילן ולא לר""ש דהוא ס""ל דמותר לטלטל הנר לאחר שכבה אע""פ שר""ש מודה דאינו מותר לטלטלו אלא לצורך גופו ומקומו דהוי כשאר כלי שמלאכתו לאיסור}"	סימן רעז סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לכפות קערה על נר?	"דוקא בקערה של חרס ולא בשל מתכת כדי שלא תתחמם ויעבור על איסור מבעיר (מ""ב ס""ק כ""ב), ובלבד שיש בו מעט אויר שלא תכבה הנר (מג""א ס""ק ט', מ""ב ס""ק כ""ד) [ומותר אפי' אם קשה לעיניו האור, אבל במקום סכנה פשוט דהכל מותר (מ""ב ס""ק כ""ב וס""ק כ""ד)]"	סימן רעז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על מה צריך ליזהר בנר של חלב?	"צריך ליזהר מן הזיעה העולה להקערה כדאיתא ביו""ד סי' ק""ה (ביה""ל ד""ה הנר)"	סימן רעז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר ליתן דבר על הקורה להגן עליה מן הנר?	"הלבוש ותרוה""ד ס""ל דיש איסור ליגע במוקצה לצורך דבר המוקצה וא""כ יהא אסור, אבל הגר""א ס""ל דנגיעה מותר בכל אופן (ביה""ל ד""ה כדי)"	סימן רעז סעיף ה		
